ממצאים ממחקרים קודמים הראו כי אימון אקצנטרי הוא בעל השפעה חיובית על טדנינופתיה של גיד האכילס. עם זאת, מחקרים מבוקרים מעטים ערכו השוואה בין אימון כזה לבין משטרי אימון-טיפול מבוססי העמסה. מחקר חדש מצא כי בהשוואה בין השניים נראה כי שני סוגי משטרי האימון מביאים לשיפור קליני מתמשך במטופלים אך כי דווקא לאימון HSR (ר"ת של heavy slow resistance  ) ניכרת שביעות רצון גבוהה יותר בקרב המטופלים לאחר 12 ו-52 שבועות.

מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות של אימון אקצנטרי  (ECC) לעומת אימון HSR  במטופלים הסובלים מטנדיופתיה של גיד האכילס. במחקר נכללו 58 מטופלים שסבלו מטנדיופתיה כרונית  של האכילס  למעלה משלושה חודשים שחולקו לאימון ECC או HSR למשך 12 שבועות.

החוקרים העריכו מדדים של תפקוד ותסמינים (לפי Victorian Institute of Sports Assessment–Achilles), כאב בגיד בזמן פעילות (visual analog scale) , נפיחות בגיד, נאווסקולריזציה של הגיד, וכן את שביעות הרצון מהטיפול, בתחילת המחקר, כעבור 12 שבועות וכעבור שנת מעקב. ניתוח הנתוני נערך על בסיס פרוטוקול כוונה לטפל.

החוקרים מצאו כי בשתי קבוצות המחקר ניכר שיפור על פי מדדי in Victorian Institute of Sports Assessment–Achilles ו-  visual analog scaleבתוך 12 שבועות, וכי השיפור הזה נשמר במהלך מעקב של 52 שבועות. בד בבד עם השיפור הקליני נראתה ירידה ניכרת בעובי הגיד ובנוירוסקולריזציה; השיפור הקליני והמבני לא היה שונה במידה ניכרת בין שתי קבוצות האימון/טיפול.  עם זאת, הקבוצה שקיבלה אימון HSR היתה מרוצה יותר לאחר 12 שבועות (100%) לעומת 80% בקבוצת ECC (P = .052) , אך הפער הזה לא נשמר לאחר שנת המעקב , אז שביעות הרצון עמדה על 96% בקבוצת -76% בקבוצת ה-ECC (P = .10). ההתמדה עם משטר האימון היתה 78% עבור קבוצת ה-ECC לעומת 92% בקבוצת ה-HSR. (P < .005)

החוקרים מסכמים כי נראה שאימון ECC ואימון HSR שניהם בעלי השפעה חיובית ומשתמשכת על התוצאות הקליניות במטופלים עם טנדיופתיה של גיד האכילס , אך נראה ששביעות הרצון של המטופלים המתאמנים נשמרה באופן עקבי והיתה גבוהה יותר באימון HSR לאחר 12 שבועות ולאחר שנה.

Beyer R, et al. Heavy Slow Resist Vs Eccentric Training as Treatment for Achilles Tendinopathy: A RCT. Am J Sports Med 2015; 43:1704.